תופעות לוואי נפוצות של תרופות: חולשה עייפות סחרחורת

 

שירותי הבריאות המודרניים מציעים שפע של טיפולים תרופתיים, המהווים כלים חשובים בטיפול במגוון רחב של מצבים רפואיים. עם זאת, יחד עם היכולת המרפאה של התרופות מגיעות תופעות לוואי שעלולות להשפיע על איכות החיים של המטופלים. תופעות אלו משתנות במידה רבה – חלקן קלות וזמניות, ואילו אחרות עלולות להיות מסוכנות ודורשות התייחסות מיידית. עייפות, חולשה, סחרחורות וכאבי שרירים הן מהתופעות הנפוצות ביותר, ולעיתים קרובות נגרמות משימוש בתרופות שכיחות.

היכולת להבחין בין תופעות לוואי קלות לבין כאלה הדורשות התייחסות מיידית היא קריטית. תופעות זמניות וחולפות, כמו עייפות או סחרחורת קלה, יכולות להופיע בתחילת הטיפול ולעבור עם הזמן. אך תופעות חמורות יותר, כמו כאבי שרירים מתמשכים או תחושת חולשה קיצונית, עשויות להצביע על בעיות חמורות יותר ודורשות התייעצות עם רופא ורוקח קליני.

ישנן קבוצות מסוימות באוכלוסייה, כגון קשישים, חולי סוכרת, ומטופלים הסובלים ממחלות כרוניות, שחשופים יותר לתופעות לוואי תרופתיות בשל השילוב של כמה תרופות במקביל. עבור מטופלים אלו, חשיבות ההתייעצות עם רוקח קליני ורופא היא קריטית. באמצעות מעקב קפדני, ניתן להימנע מסיבוכים ולהבטיח שהתרופות מספקות את התוצאות הטובות ביותר תוך מזעור תופעות לוואי בלתי רצויות.

במקרים בהם תופעות הלוואי הופכות לאתגר נמשך או מפריעות לחיי היומיום, ייתכן שיש צורך בשינוי הטיפול. רוקחים קליניים ממליצים לעיתים על התאמת מינון, מעבר לתרופה אחרת מאותה משפחה, או שילוב של טיפולים לא תרופתיים כחלק מהתוכנית הטיפולית. המטרה היא לשמור על איזון בין תועלת הטיפול לבין הסיכונים וההשפעות השליליות האפשריות שלו.

את המאמר הבא כתבתי במסגרת המומחיות שלי כדוקטור לרוקחות קלינית ובו אני מתארת סיפורי מקרה של מטופלים ומסבירה את הסיבות להופעתם של כאבי שרירים, סחרחורות, חולשה ועייפות, אילו מחלות ואילו טיפולים תרופתיים עלולים לגרום להם ואיך אפשר לטפל במצב.

סיפור המקרה של נ., בן 77

נ. הגיע אליי לאחר שכבר היה אצלי בטיפול כמה שנים קודם לכן. בביקורו הנוכחי, התלונן על עייפות ניכרת, חולשה וקוצר נשימה, שמופיע עם כל מאמץ קל שהוא עושה. בהיותו בעל עסק עם מחסן רחב ידיים ועל רקע חומרת התסמינים שתיאר, נ. הגיע למצב שכבר אינו מסוגל להיכנס למחסן, מתוך פחד שלא יהיו לו הכוחות לצאת בחזרה. הוא אף הוסיף וסיפר, שנהג להקפיד על שגרת אימון בוקר של הליכה מהירה וכעת, אינו יכול להתמיד בהליכה יותר משתי דקות רצופות, משום שהוא נחלש מאד ומייד מתחיל לסבול מקוצר הנשימה. שלושה ימים בלבד לאחר ביקורו אצלי ולאחר שפעל בהתאם להמלצותיי, נ. דיבר איתי וסיפר שחל שיפור משמעותי ביותר בהרגשתו. הוא הצליח ללכת במשך 20 דקות על ההליכון מבלי להרגיש כל מצוקה, הצליח לישון כרגיל, ללא תוספת הכריות שנזקק לה קודם לכן, חזר להיכנס למחסן ואף הפחית 5 וחצי קילוגרמים ממשקלו.

נשמע כמו סיפור טוב מדי מכדי להיות אמיתי, לא? איך יתכן שינוי דרסטי כל כך, תוך זמן כה קצר? המשך המאמר, מסביר כיצד זה אפשרי ואף מחזיר אותנו אל סיפורו של נ.

סיפור המקרה של ר., בן 59

ר. פנה בליווי אשתו לטיפול אצל רופא משפחה פרטי, שהוא גם מומחה לסוכרת. על רקע מורכבות הטיפול בבעלה, אשתו של ר. שאלה את הרופא, אם לא הגיע כבר הזמן שיראה מישהו מומחה לתרופות וכך, הרופא הפנה אותם אלי. בשיחתנו, ר. התלונן על עייפות וחולשה וסיפר שהדבר נמשך כבר 4-5 שנים. אשתו הוסיפה, כי בשנתיים האחרונות מצבו הלך והורע ושלאחרונה, החמיר ממש. ר. הרגיש שהוא תשוש, עייף ורוצה לישון רוב היום. אשתו סיפרה, שהעייפות הזו גורמת לו חוסר סבלנות ומשפיעה על כל המשפחה. תוך שבועיים מתחילת הטיפול שהחל בליווי שלי, ר. דיווח שהוא כבר לא מרגיש עייף במהלך היום. ממצב שבו היה עייף כל הזמן, מרגע שפקח את עיניו בבוקר, הרגיש שכבר אינו צריך ללכת לישון כל כך מוקדם ואף סיפר שהוא מרגיש שיפור משמעותי מבחינת החולשה.

איך נ. ו-ר. הצליחו להשיג שיפור משמעותי ומהיר כל כך בהרגשתם ובתסמינים שחוו במשך תקופה ארוכה? אין כאן מעשה קסמים. התשובה היא: התאמת הטיפול התרופתי.

עייפות, סחרחורות וחולשה בגוף- גורמים

חולשה, עייפות וסחרחורת יכולות להיות אקוטיות, כלומר, תופעה שהתחילה לאחרונה, או כרוניות, כלומר, ממושכות – כמו אצל נ. ו-ר.

הסיבות האפשריות להן רבות ומגוונות: הן עשויות להיות תסמין של מחלה, אך הן עשויות להיות גם פסיכוסומטיות, או תוצאה של טיפול בהרבה תרופות, לרבות סמים, כגון קנאביס רפואי.

 

מהן בעצם חולשה ועייפות?

עייפות וחולשה בגוף גורמות להרגשת תשישות וההגדרה של תשישות היא סובייקטיבית. היא אינה ניתנת למדידה, אלא תלויה בהגדרת המטופל ובמידת ההשפעה שלה על התפקוד שלו: חוסר יכולת לבצע פעילויות שונות, שקודם לכן ניתן היה לבצע וקושי מתמשך להתמיד בפעילות. מטופלים בדרך כלל מספרים על כך ששמו לב, שקודם יכלו לעשות פעולה מסוימת, כמו למשל נ. שנהג ללכת כל בוקר על ההליכון במהירות גבוהה במשך 20 דקות ואילו עכשיו, הם כבר אינם מסוגלים לעשות זאת.

תשישות יכולה להיות מלווה גם בתופעות אחרות, כגון קשיי ריכוז, פגיעה בזיכרון, או פגיעה ביציבות הנפשית. מעין תחושה ש"אני כבר לא אני" וכן, בישנוניות ונטייה להירדמות, לעתים עד כדי צורך בלתי נשלט להירדם ברגע שמתיישבים.

החדשות הטובות הן, שב- 66% מהמקרים, התשישות היא הפיכה. יש לה סיבות ידועות והיא ניתנת לטיפול. בשאר המקרים, הגורם לבעיה אינו ברור ואז, התופעה מכונה "תסמונת העייפות הכרונית" ומוגדרת כמחלה, כשבפועל, מדובר בעצם על אבחנה שבשלילה (כל האפשרויות נבדקו אך לא עלה מהן שום ממצא חד משמעי).

כאשר אנשים סובלים מתשישות שהיא תופעה חדשה (אקוטית), הבירור הוא מהיר יחסית ולרוב, ניתן לאפיין את המקור לבעיה ולטפל בה בהתאם. כאשר התשישות היא כרונית, נדרש בירור מקיף יותר. הבירור כולל הבנת ההיסטוריה של הבעיה, בדיקה גופנית, ביצוע בדיקות מעבדה שונות, כגון תפקודי כליות, תפקודי כבד, אלקטרוליטים (מלחים), תפקודי בלוטת התריס ועוד.

אם בנוסף לתשישות יש גם חולשת שרירים, מבצעים גם בדיקת דם ל- CPK, שמיועדת לאבחן מצב של פירוק רקמת שריר. השילוב של חולשה, עייפות, כאבי שרירים, עשוי לרמז על מחלות ועל תופעות לוואי תרופתיות מסוימות, שנפרט בהמשך.

 

מחלות הגורמות לתשישות

מגוון המחלות העלולות לגרום לתשישות הוא גדול מאד וכולל בתוכו את המחלות האלה:

• סוכרת.
• מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
• אי ספיקת לב.
• דום נשימה בשינה.
• בעיות הקשורות בבלוטת התריס.
• פגיעה כרונית בתפקוד הכליות.
• אנמיה (חוסר דם).
• ירידה ברמות הנתרן בדם.
• עלייה משמעותית ברמות הסידן בדם.
• מחלות סרטן.
• מחלות זיהומיות כרוניות, כגון צהבת כרונית, או מחלת הנשיקה.
• פיברומיאלגיה.
• פולימיאלגיה (מחלה של כאבי שרירים ותשישות כרונית).
• בעיות פסיכולוגיות כגון, דיכאון, חרדה וסומטיזציה (מחלה פסיכיאטרית, שבה אנשים סובלים שוב ושוב מכל מיני תסמינים שונים).

אלו הן רק דוגמאות מייצגות נפוצות והרשימה עוד ארוכה. ניתן לראות שישנן מספר רחב של מחלות שונות היכולות לגרום לתחושת חולשה בגוף, שחלקן סומטיות (גופניות) וחלקן פסיכוסומטיות (משלבות גוף ונפש).

 

מחלות הגורמות לשילוב של חולשה, כאבי שרירים, עייפות

כאשר מטופל מתלונן שהוא מרגיש חולשה בגוף ותשישות, אך גם על כאבי שרירים, יש הבדל בין כאבי שרירים מקומיים, כלומר, כאבים הממוקדים באזור מסוים בגוף או באיבר מסוים, לבין כאבים מפושטים, שבדרך כלל יתוארו על-יד המטופל כ"כאבים בכל הגוף".

• כאבים מקומיים: עשויים להצביע על מחלות כגון איסכמיה של שריר (ליקוי באספקת הדם לשריר), טראומה, או דלקת.
• כאבים מפושטים: יכולים לנבוע ממחלות זיהומית, מחלות הורמונליות, מחלות מפרקים סיסטמיות, מחלות פסיכיאטריות ועוד.

כיצד מטפלים בבעיה?

מטבע הדברים, הטיפול צריך להיות מותאם למקור הבעיה. להלן מספר דוגמאות לסביבות נפוצות לתשישות והדרך לטפל בהן:

• תשישות כתוצאה מחסרים מסוימים: כשמדובר בחוסרים לדוגמה: חוסר בברזל ו/או בוויטמין B12 הגורמים לאנמיה (סיבה נפוצה מאד לתשישות), הטיפול יהיה מתן ברזל ולקיחת ויטמינים, עם המלצה על תפריט תזונתי מותאם.
• תשישות כתוצאה מבעיות בבלוטת התריס: כשמדובר בבעיה בבלוטת התריס הגורמת לתשישות, בדרך כלל זהו מקרה של תת-פעילות של הבלוטה (היפּוֹתַירוֹאידיזְם), הדורשת טיפול תרופתי הורמונלי.
• תשישות כתוצאה ממחלה כרונית: לדוגמה, אי ספיקת לב. במקרה כזה, יש לאזן את המחלה באופן הטוב ביותר שניתן וזה כרוך בדרך כלל בשילוב של טיפול תרופתי, הקפדה על תזונה ועל פעילות גופנית מותאמות ולפעמים, גם תמיכה פסיכולוגית.
• חולשה עייפות וכאבי שרירים כתוצאה ממחלה זיהומית: כאשר המחלה היא נגיפית, כמו למשל שפעת או קורונה, הטיפול הוא בעיקר סימפטומטי וכולל משככי כאבים, שתיה מרובה והרבה מנוחה. כאשר המחלה היא חיידקית, הטיפול בדרך כלל יכלול גם אנטיביוטיקה.

סביר להניח שכעת, חלק מהקוראים שואלים את עצמם: רגע, אז איפה הרופאים בסיפור הזה? הרי, אם למשל אדם סובל מאי ספיקת לב, הוא כנראה מטופל אצל קרדיולוג. מדוע זה לא מספיק?

אז נכון. הקרדיולוג הוא הגורם המקצועי האחראי על כלל הטיפול באי ספיקת לב. אולם, כדי לאזן את מצבם של אנשים הנוטלים תרופות ובעיקר, של כאלה הנוטלים הרבה תרופות במקביל, יש צורך במומחיות ספציפית בטיפול תרופתי. זו בדיוק הסיבה, שכרוקחת קלינית ומומחית בטיפול תרופתי, הוצבתי במשך שבע שנים בתפקיד, שכל מטרתו היתה איזון תרופתי של חולים, במסגרת מרפאות ייעודיות לחולי אי ספיקת לב, באחת מקופות החולים בהן עבדתי.

 

תרופות כגורם לחולשה, סחרחורות, תשישות וכאבי שרירים

דבר ידוע הוא, שיש תרופות שעלולות לגרום בדיוק לאותה הבעיה שבגללה הרופא רשם אותן למטופל מלכתחילה. לדוגמא, תרופות להסדרת קצב לב, עלולות לגרום להפרעות קצב. אם עוצרים לרגע לחשוב על זה, מבינים שזה בעצם די הגיוני. הרי, כדי שתרופה תוכל להקל על בעיה מסוימת, עליה להתערב במנגנון הפעולה הפיזיולוגי שגורם לאותה בעיה. ההתערבות עשויה להקל על הבעיה, או להחמיר אותה. מה מבין שתי האפשרויות יקרה, הוא פונקציה של כמה דברים:

• מינון התרופה.
• אופן הנטילה שלה – האם המטופל לוקח אותה בצורה הנכונה ובזמן הנכון.
• אינטראקציה של התרופה עם תרופות אחרות – תרופות שונות עשויות להשפיע זו על זו מבחינת אופן הפעולה, הספיגה בגוף, הפירוק והפינוי מהגוף.
• אינטראקציה עם חומרים שאינם תרופתיים – דברי מזון ומשקה, תוספי תזונה למיניהם, או אלכוהול, עשויים להשפיע על פעולת התרופה.

 

איזה תרופות גורמות לתשישות, חולשה וסחרחורות?

• תרופות ליתר לחץ דם ולבעיות בבלוטת הערמונית (פרוסטטה)
• חוסמי אלפא: קדקס, דוקסלוק, טמסולין, אומניק, פוקל, קסטרל.
• חוסמי ביתא: קרדילוק, קונקור, נורמלול, פרולול.
• חוסמי תעלות סידן: לרקפרס, לרקנידיפין, וזודיפ, אמלו, נורבסק.
• מעכבי ARB: לוסארדקס, אוקסאאר, וקטור, דיובן, אטקנד, קנדור.
• מעכבי ACE: טריטאייס, רמיפריל.
• תרופות שהן שילוב של התרופות הללו, כגון: אקספורג', דופלקס, וקטור פלוס, קו-דיובן, אוקסאאר פלוס ועוד.

תרופות המורידות לחץ דם:

אנשים רבים הנוטלים טיפול תרופתי ליתר לחץ דם, סובלים מתשישות וחולשה, משום שהתרופות מורידות את לחץ הדם שלהם יותר מדי. לחץ דם נמוך, הוא אחת הסיבות לתשישות ולסחרחורות. במקרה כזה, סביר להניח שאפשר יהיה להפחית את כמות התרופות או את המינון שלהן ולשלב טיפול תזונתי לאיזון לחץ הדם.

תרופות פסיכותרפיות (כולל תרופות לטיפול בבעיות שינה, דיכאון וחרדה):

• תרופות ממשפחת הבֵּנְזוֹדיאַזָפינים – בונדורמין, קלונקס, ואבּן, קסנקס, אסיוול, ואליום.
• תרופות ממשפחת Z – נוקטורנו, סטילנוקס.
• תרופות אנטי פסיכוטיות – סרוקוול, ריספרדל, זיפרקסה, אבּיליפיי

משככי כאבים:

• משפחת האופיאטים ודומיהם – זלדיאר, טרמדקס, טרג'ין, אוקסיקוד.
• סמים כגון הקנאביס הרפואי.
• משככי כאבים אחרים, כמו: סימבּלטה, ליריקה, גבּפנטין.

תרופות שונות נוספות:

• תרופות לאיזון רמת שומנים בדם (כולסטרול גבוה) – איזיטרול, אטוזט. חלק בלתי מבוטל מהתרופות להורדת כולסטרול (משפחת הסטטינים), עלול לגרום גם לכאבי שרירים כתוצאה מפירוק שריר.
• אינסולין לטיפול בסוכרת
• טיפות עיניים לגלאוקומה.
• תרופות ביולוגיות.
• תרופות הורמונליות.
• תרופות לטיפול בסרטן.
• סטרואידים – פרדניזון בכדורים, או משאפים המכילים סטרואידים לטיפול באסטמה.

 

כיצד עובד ייעוץ תרופתי של רוקח קליני?

כדי להסביר זאת, נחזור אל שני המטופלים מתיאורי המקרה שבתחילת המאמר.

סיפור המקרה של נ.:

סיפור קלאסי של חולה באי ספיקת לב. כשהמחלה יוצאת מאיזון, הלב מתקשה להזרים את הדם כראוי, נוזלים מצטברים בגוף ובריאות, ורקמות הגוף סובלות ממחסור בחמצן. הצטברות הנוזלים מביאה גם לעלייה במשקל, שיכולה להתבטא בכמה קילוגרמים. כל אלה, מחלישים מאד את החולה ופוגעים קשות בתפקודו. תהליך נוסף שמתרחש במקביל, הוא ספיגת לקויה של ברזל במערכת העיכול, הסובלת אף היא מעודף נוזלים.

ברגע שחולה כזה מקבל את הטיפול התרופתי הנכון, הנוזלים מתפנים מגופו ומריאותיו במהירות, נשימתו מוקלת באופן משמעותי וגם ללב שלו קל יותר לעבוד. לכן, השיפור במצב, הוא כה מרשים ומהיר.

אצל נ. ביצעתי שינוי בהרכב התרופות לאי ספיקת לב ובנוסף, החלפתי את כדורי הברזל שנטל בזריקות, כדי לעקוף את מערכת העיכול.

 

סיפור המקרה של ר. –

כאן, המקרה היה של חולה סוכרת שאינו מאוזן. שיניתי את הטיפול התרופתי שלו בסוכרת ובהמשך, לאחר בירור מעבדה, אף המלצתי לו על טיפול לחוסר ברזל. כמו כן, החלפתי את הטיפול שלו בזריקות טסטוסטרון לג'ל למריחה על העור, שהיה יעיל יותר עבורו (גם חוסר בטסטוסטרון גורם לתשישות).

חשוב לציין, כי רוקחים קליניים הם מומחים בתחום התרופות ובעלי תפקיד מפתח בניהול תופעות לוואי ובהתאמת הטיפול התרופתי למצב הרפואי של המטופל. הם יכולים לייעץ על התאמת מינונים, בחירת תרופות חלופיות, ולסייע במעקב אחר אינטראקציות בין תרופות שעלולות להחמיר תופעות לוואי או להשפיע לרעה על הבריאות הכללית. יתר על כן, רוקחים קליניים מספקים מידע חשוב על השפעות התרופות לאורך זמן, ומוודאים שהטיפול יעיל ואינו מסכן את המטופל

לסיכום, נושא הטיפול התרופתי הוא מורכב מאד וכאשר מתעוררים תסמינים שונים, למרות שלכאורה המטופל מקפיד על נטילת התרופות שנרשמו על ידי הרופא, יכול מאד להיות, שדרושה עין מקצועית של רוקח קליני, כדי לזהות את מקור הבעיה. חשוב לזכור, שגם כשהמצב נראה ומרגיש רע מאד, לפעמים ניתן לשפר אותו פלאים תוך זמן קצר. יש מקרים שבהם השיפור מתרחש תוך ימים ספורים ויש מקרים בהם נדרשים לו מספר שבועות. כך או אחרת, אין סיבה להמשיך לסבול.

 

 ד"ר פזית שקד- דוקטור לרוקחות קלינית

שמי פזית שקד, דוקטור לרוקחות קלינית, עם ניסיון בן כמה עשורים באיזון תרופתי ובשיפור מצבם של מטופלים רבים מספור. אם נדמה לכם שכבר ניסיתם הכל וכלום לא עוזר, יכול מאד להיות, ששורש הבעיה נמצא בהרכב הטיפול התרופתי שלכם.

כאן, באפשרותכם לקרוא מידע נוסף על הייעוץ התרופתי בידי רוקח קליני.

אני מזמינה אתכם להגיע אלי לתהליך משותף לשיפור בריאותכם והרגשתכם. צרו עמי קשר:

בטלפון 050-626-2109 (ניתן לשלוח גם הודעת ווטסאפ כאן).