בין אם אתה חווה בעיות עם הזקפה או בעיות עם שפיכה, בין אם את ואתה חווים פגיעה בחשק המיני או בעיה להגיע לאורגזמה, ובין אם את סובלת מיובש בנרתיק או התכווצויות בתחילת או בעת קיום יחסים יש לדברים הללו פתרונות. במאמר זה נתמקד בפגיעה בתפקוד מיני מתרופות ונאמר כמה מילים על גורמים אחרים.
ישנם מגוון גורמים לבעיות בתפקוד מיני, החל מגורמים נפשיים, מחלות כמו דיכאון וחרדה בעצמן הן גורם למתחים, לסטרס ופגיעה בתפקוד מיני גם אצל גברים וגם אצל נשים. קיים מגוון של מחלות פיזיות אשר עלולות לגרום לפגיעה בתפקוד מיני, כאשר הנפוצה ביותר מביניהן כיום והשכיחה ביותר זאת מחלת הסוכרת. קיימות תרופות אשר עלולות לגרום לפגיעה בתפקוד מיני :תרופות אנטי דכאוניות כגון ציפרלקס, רסיטל/ציפרמיל, סרוקסט, סרנדה/לוסטרל, ויאפקס וסימבלטה.ישנן תרופות הנקראות אנטי-אנדרוגנים כגון תרופות המשמשות לטיפול בהגדלה של הערמונית בגברים. תרופה בשם דואודארט המכילה שתי תרופות (אבודרט/ערמוניה וטמסולין). למעשה הרכיב שגורם שם לפגיעה בתפקוד מיני זה זו התרופה: אבודרט./ערמוניה קיימות גם תרופות עם השפעה הפוכה (מיטיבה על תפקוד המיני).
אם אנחנו מדברים על העניין של גורמים פסיכולוגיים כגון חרדה, סטרס ודיכאון לפגיעה בתפקוד מיני שם הפתרון הכי מומלץ הוא כמובן טיפול בשורש הבעיה, אם כי עדיין ניתן במקביל להשתמש באמצעים מהירים על מנת להקל על הבעיה אך עדיין הפתרון מהשורש הוא דרך טיפול פסיכותרפיה, כאשר השיטה המומלצת כיום לחרדות וגם בדיכאון היא CBT (סי.בי.טי) אולם קיים מגוון של שיטות טיפול. CBT זאת שיטה ממוקדת אמצעים שהיא יחסית קצרת מועד. קיימות שיטות טיפול אחרות יותר מסורתיות כמו השיטה הדינאמית למשל. לא ניכנס כאן לעומק העניין הזה של טיפול פסיכותרפי בחרדה בדיכאון.
יש לנו כמובן את הנושא של בעיות גופניות כגורם לפגיעה בתפקוד המיני. אחת ההתערבויות אשר הוכחו כיעילות במחקרים לטיפול בפגיעה מינית מבחינת אורחות חיים זה העניין של תזונה דלת פחמימות. בנוסף גם שנת לילה טובה ופעילות גופנית.
כל הדברים הללו במקרה או שלא במקרה הם גם התערבויות שמאוד מאוד עוזרות בסוכרת ואנו משתמשים בהם באופן קבוע. יש לנו תרופות שנועדו לטיפול בפגיעה מינית אצל גבר. פגיעה בזקפה. מדובר בתרופות מהמשפחה של התרופה ויאגרה (או בשמה האחר תרים). תרופות אחרות במשפחה הן סיאליס (או בשמותיה האחרים טרדליס/טדם) ולויטרה אשר נועדו לשפר את הביצועים של התפקוד המיני של הגבר.
פגיעה בתפקוד מיני יכולה גם להיות תופעת לוואי של תרופות. ראשית נדבר על הנושא של תרופות פסיכיאטריות. התרופות נוגדות החרדה ודכאון שהזכרתי קודם כמו ציפרלקס/אסטו, לוסטרל/סרנדה, סרוקסט/פאקסט וגם סימבלטה/דולוחקס ואפקסור/ויאפקס. גם תרופות אנטי פסיכוטיות, כמו ריספרדל וסרוקול עלולות לגרום לפגיעה בתפקוד מיני ויש כמה דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי להתמודד עם הבעיה הזאת. לעתים קרובות אצל מטופלים שמגיעים אלינו, הפתרון הוא דווקא הפסקת הטיפול הפסיכיאטרי, בעיקר כאשר מדובר בתרופות לחרדה ודיכאון. יש המון טיפול מיותר במצבים הללו כך שהסרת הגורם העוין תביא לפתרון הבעיה כי אלה תופעות לוואי שהן בעצם הפיכות.
פתרון נוסף יכול להיות לבצע הפסקה בטיפול. כאן יש לומר גם בהקשר הזה של הפסקת תרופות וגם בהקשר של בכלל שינויים בטיפול התרופתי : אלה אינם שינויים שאתם יכולים לעשות לבד אלא בליווי מקצועי. שינויים בטיפול תרופתי באופן בלתי מפוקח עלולים להביא לתוצאות הרבה יותר חמורות מהבעיה אשר אתם מנסים להתמודד איתה כולל חוויה של תופעות גמילה מתרופות.
לענין הפסקת התרופות אשר הוזכרה, נדבר לדוגמא על תרופות ממשפחת ה-SSRIs לטיפול בחרדה בדיכאון כגון ציפרלקס/אסטו, לוסטרל/סרנדה, סרוקסט/פאקסט, אפקסור/ויאפקס/ונלה או סימבלטה/דולוקס. ניתן לבצע הפסקה בשתי צורות: הראשונה – הפסקה קצרה בטיפול, זאת אומרת לקחת את התרופה לאחר המועד שאנחנו רוצים לקיים יחסי באותו היום. זאת אומרת למעשה לא לדלג על אף מנה אלא פשוט לתזמן את התרופה לאחר קיום היחסים. זה לא תמיד עובד כי הרבה מהתרופות האלה משפיעות 24 שעות. לכן לפעמים יש צורך לפנות לדרך אחרת שהיא חופשה בטיפול התרופתי. ניתן לעשות הפסקה למשך כמה ימים רצופים ( נניח בסוף השבוע) בטיפול התרופתי וכך להביא לירידה משמעותית ברמות של התרופות. עם זה הרבה פעמים חווים שיפור מיידי בעניין הזה של תפקוד מיני גם אצל גברים וגם נשים, גם בעניין החשק וגם בעניין התפקוד עצמו. שוב יש להדגיש: אין במידע זה משום הנחייה לניסיון עצמי של שינוי תרופתי אצל אף אחד. שינוי בטיפול תרופתי זוהי החלטה רפואית וצריכה להיעשות על ידי מי שתרופות זה תחום המומחיות שלו.
דרך שלישית כאשר הפסקה קצרה או אפילו הפסקה למספר ימים לא מסייעת לשיפור התפקודי המיני: ניתן להעזר בתרופות לטיפול בתופעת הלוואי. מי שעוקב אחר המידע מהקליניקה שלנו יודע שהגישה המועדפת עלינו היא צמצום תרופות. זה המוטו שלנו ושיטת הטיפול שלנו באופן כללי: לאזן מחלות באמצעים כמה שפחות תרופתיים ולצמצם את הטיפול התרופתי.
לפעמים אין לנו ברירה. אנו עושים את השיקול של הוספת תרופה ולו באופן זמני על מנת להנות מהאפקטים של התרופה שאנחנו זקוקים לה מצד אחד ( במקרה הזה תרופות פסיכיאטריות) ולהחזיר חזרה איכות חיים מסויימת ותפקוד מיני מצד שני.
קיימות גם אפשרויות למשל של החלפת טיפול. קיימות תרופות נוגדות דיכאון וחרדה שיכולות לטפל בבעיה של הדכאון/חרדה כמו למשל וולבוטרין, טרזודיל או מירו.
בתרופה וולבוטרין ניתן להשתמש בה לא כהחלפה אלא כטיפול בפגיעה בתפקוד מיני. ישנם מחקרים המראים ששימוש בוולבוטרין במקביל עם נוגדי דיכאון יכול להביא להטבה בענין הפגיעה בתפקוד המיני.
גם תרופות לטיפול בהגדלה בבלוטת הערמונית אצל גברים כמו התרופה אבודרט/ ערמוניה יכולות להביא לפגיעה בתפקוד מיני. תרופה זו נמצאת גם בתוך התכשיר דואודרט. בנושא זה הפתרון אשר אנו נוקטים בו לעיתים הקרובות ביותר הינו הפסקת טיפול. כיצד זה אפשרי ? במקרה הזה של אנטי-אנדורגנים כגון אבודרט לטיפול בהגדלה של בלוטת הערמונית יש לדעת שקיים אחוז גבוה של גברים אשר להם התרופות האלה כלל לא מועילות. כמו כן ניתן לבצע הפסקת טיפול סלקטיבית. אצל גברים המקבלים דואודרט ניתן להישאר רק עם התרופה אומניק /טמסולין ולהפסיק את האבודרט. במצב זה אפשר לבחון האם אפשר להשיג הטבה בתפקוד המיני ללא החמרה בסימפטומים במערכת השתן (אשר מלכתחילה היוו את הסיבה לטיפול). גם כאן אין לבצע ניסיונות אלה ללא ליווי רפואי בשום אופן.
האפשרות השנייה זה בעצם לעשות החלפת טיפול לתרופות אחרות. יש לנו מספר תרופות אחרות אשר אפשר להשתמש בהן לבעיות במתן שתן אשר נגזרות מהגרלה של בלוטת הערמוני לדוגמא התרופות ספסמקס או וסיקייר אם כי גם תרופות אלה אינן חפות מתופעות לוואי משמעותיות (אך אחרות).

קבוצת תרופות נוספת שיכולה לגרום לפגיעה בתפקוד מיני הינה חוסמי בטא כגון התרופה קרדילוק.
במקרה כזה הפתרון האופטימלי הינו שינוי תזונתי לשליטה בלחץ הדם. פתרון חלופי יהיה החלפה לתרופה ממשפחה אחרת אשר אינה גורמת לפגיעה בתפקוד מיני.