תסמינים של נוירופתיה

• תסמינים אקטיביים –
  מגוון תחושות אפשריות כגון חום, כאב, תחושת שריפה בכפות הרגליים (לרוב), דקירות ונמלולים בכפות הרגליים (לרוב), המשתנות בעוצמתן ויכולות לנוע מתחושה קלילה ועד לכדי כאב עז, הדומה לדקירות סכין.
  
  
• תסמינים שקטים –
  בעיקר, אובדן תחושה בכפות הרגליים (או הידיים).
  חשוב לדעת, שכאשר אנשים מגיעים למצב של ירידה בתחושה, או חוסר תחושה מוחלט, משמעות הדבר היא, שחלה החמרה בנוירופתיה וכי הנזק לסיבי העצב – גדול יותר.

 

כיצד קורה, שתאי העצב "משתגעים" ומתחילים לשדר כך סתם איתותים על תחושות, או לחילופין, הולכים ומפחיתים את איתותיהם, עד כדי הירדמות של הבהונות, וחוסר תחושה?

כדי להבין זאת, יש להבין קודם, כיצד מתרחש תהליך ההעברה העצבית של תחושות.

 

תהליך ההעברה העצבית הסנסורית

תא העצב מוביל את התחושה ממערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה), אל כל קצווי הגוף.

הוא בנוי מגוף תא, שממנו יוצא זנב מאד ארוך, הנקרא "אַקְסוֹן". האקסון, הוא שמוביל את התחושה אל האיברים השונים, בצורה של אות חשמלי.

כדי שתא עצב יוכל לבצע את תפקידו בהעברת אותות חשמליים בצורה תקינה, הוא זקוק לאנרגיה, בדיוק כמו כל תא אחר בגוף ולשם כך, יש לו צורך במקור אנרגיה.

תהליך ייצור האנרגיה בתאים, לרבות תאי עצב, מתרחש בתוך גופיפים שנקראים "מיטוכונדריה". גופיפים אלה, יודעים לייצר את מולקולת ה- ATP, המספקת לתא את האנרגיה הדרושה לו. כדי להזין תא עצב באנרגיה לכל אורכו, הגופיפים צריכים לעבור מרחק גדול ולהגיע עד לקצה האקסון של התא.

כאשר מתפתחת נוירופתיה, התהליך הזה נפגע, משום שחל שיבוש של האיזון העדין, בין הרס לבין שיקום ובנייה של תאי עצב.

גופנו יודע לשמור על איזון בין הרס של תאים, לבין בנייה וחידוש שלהם. זה נכון לגבי רובם המכריע של תאי הגוף השונים, לרבות תאי העצב הסנסוריים. בנוירופתיה, המאזן הזה משתבש ונוצרת הטיה לכיוון הרס של תאי עצב.

זה קורה בעיקר באזורי הגוף המרוחקים מעמוד השדרה, או בשפה הרפואית "אזורים דיסטליים". הכוונה היא, לאותן רשתות תאי עצב, שמגיעות עד לקצות האצבעות בידיים ולקצות בהונות הרגליים. לכן, תסמיני הנוירופתיה מורגשים בדרך כלל באיברים הללו.

 

נוירופתיה אצל חולי סוכרת

אצל סוכרתיים, נוירופתיה עלולה להתפתח לא רק במערכת העצבים הסנסורית, אלא, גם במערכת העצבים האוטונומית.

המערכת האוטונומית, היא זו שמעצבבת את האיברים הפנימיים בגוף, כמו למשל: שלפוחית השתן, מבנים שונים הקשורים בתפקוד המיני, הבלוטות השונות בגוף, כלי הדם, שרירי מערכת העיכול, הלב ועוד.

פגיעה בעצבים האוטונומיים, יכולה לגרום לתסמינים במערכות הללו ולהתבטא במגוון צורות, כגון: אי שליטה בסוגרים, עצירות, שלשולים, פגיעה בתפקוד המיני, פגיעה כלייתית, פגיעה לבבית ועוד.

 

מהו מנגנון ההתפתחות של נוירופתיה אצל חולי סוכרת?

עודף הסוכר בדם, ועודף שומנים בדם (בעיקר, עודף של טריגליצרידים), שהרבה פעמים הולכים יד ביד אצל חולים בסוכרת סוג 2, גורמים נזק לגופיפי המיטוכונדריה של תאי העצב וייצור האנרגיה שלהם נפגע.

הכשל הביו-אנרגטי גורם לשלוש בעיות מרכזיות:

1. המחסור באנרגיה מסב נזק פיזי לאקסונים עצמם (הזנבות של תאי העצב).
2. הנזק לאקסונים מפעיל את תגובת הדלקת, שהיא תגובה טבעית של הגוף, המתעוררת בעקבות פגיעה חיצונית או מצוקה פנימית. אם תגובת הדלקת ממשיכה לפעול ואינה פוסקת באופן טבעי, היא מתחילה לפגוע ברקמות המודלקות ובמקרה זה – ברקמת העצב.
3. לתאי העצב אין מספיק אנרגיה כדי להעביר את התחושות לכל אורכם, עד לאיבר שאותו הם מעצבבים.

התוצאה של כל אלה היא פגיעה הדרגתית באקסונים, כאשר, הנזק מתחיל בחלק של האקסון, המרוחק ממרכז הגוף  והולך ומתקדם לכיוון חלקי התא, הקרובים למרכז הגוף.

זו הסיבה, שבתחילת התפתחות הנוירופתיה, כל אותן תחושות עצביות לא רצויות מתחילות בקצוות הגוף (כפות הרגליים והידיים) ועם התקדמותה, הן הולכות ומתפשטות אל מרכז הגוף ואל האיברים הפנימיים.

התחושות מפסיקות והופכות לחוסר תחושה, ככל שהנזק לאקסון חמור יותר, והוא מפסיק כליל את העברת האותות.

מנגנון נוסף של מחלת הסוכרת, הגורם לנוירופתיה, הוא סתימה של כלי דם. תהליך זה פוגע באספקת הדם לאיברים השונים ותוצאותיו באות לידי ביטוי בדרכים שונות:

אם למשל, כלי הדם החסומים הם כאלה שמובילים אל הלב, התוצאה עלולה להיות איסכמיה (מחסור בחמצן) בשריר הלב, או במקרה חמור יותר, אוטם של שריר הלב (התקף לב).

אם הפגיעה היא בכלי דם המזינים תאי עצב סנסוריים דיסטליים, אז תתרחש אותה פגיעה תחושתית שתוארה כאן.

 

האם ניתן לטפל בנוירופתיה סוכרתית?

בהחלט כן! החדשות הטובות הן, שכאשר הנוירופתיה היא מחלה משנית (כלומר, כזו שנגרמת על-ידי מצב רפואי אחר), יש הרבה מקרים שבהם היא הפיכה וניתנת לטיפול.

זהו בדיוק המקרה, של נוירופתיה סוכרתית. זה נכון בעיקר לגבי טיפול בנוירופתיה ברגליים המתבטאת בתחושות לא נעימות, כלומר, בשלבים ההתחלתיים של המחלה, לפני שנגרם נזק עצבי חמור מדי.

הסיבה שהמחלה הפיכה היא, שלתאי עצב יש יכולת שיקום. הדבר נכון גם לגבי מי שסובל מסוכרת כבר שנים ארוכות וכאמור, בעיקר אם התסמינים הם עדיין אקטיביים, אם כי, גם במצב של ירידה בתחושה ניתן בהחלט להשיג מידה מסוימת של שיפור.

 

כיצד מטפלים בנוירופתיה כתוצאה מסוכרת?

יש מגוון תרופות לטיפול בנוירופתיה. לדוגמא, ליריקה (Lyrica), או בשמה האחר: פְּרֵגָבָּלין (Pregabalin); סימבלטה (Cymbalta) או בשמותיה האחרוים דולוקסטין או דולוקס וגם תוספי תזונה, כמו למשל, חומצה אלפא ליפואית (ALA).

אולם, התכשירים הללו, אינם פותרים את הבעיה מהשורש. תרופות אינן מטפלות בשורש הבעיה, אלא רק מקלות על התסמינים שלה.

כאשר מתפתחת נוירופתיה, זהו דגל אדום לכך שכפי הנראה, מתרחש תהליך של סתימת עורקים בגוף והרבה פעמים, הסיבה לכך, היא חוסר איזון של רמות הסוכר בדם.

אצל אנשים רבים שאינם מאובחנים כחולי סוכרת, הבעיה אינה מורגשת והם אינם מודעים אליה. יש אפילו חולי סוכרת, שכן מודעים לבעיה, אך סבורים כי רמת הסוכר שלהם בדם אינה כה גבוהה והם נחשבים למאוזנים בהתאם למדדים הרפואיים.

כאן חשוב להדגיש, כי גם כשהמצב עדיין לא מוגדר כסוכרת בלתי מאוזנת ואפילו כשהוא עדיין רק בגדר טרום-סוכרת, ברגע שרמת הסוכר בדם נמצאת במגמת עלייה, הסיכון לפתח נוירופתיה עולה בצורה משמעותית.

לדוגמא, אצל אנשים שרמת ההמוגלובין המסוכרר שלהם (HbA1C) עומדת על 5.6%, הסיכון לפתח נוירופתיה עולה ב-40%.

לכן, מי שערכי הסוכר בדם שלו הם מעל 90 מ"ג/דצ"ל בצום, ומעל ל- 110 מ"ג/דצ"ל לאחר ארוחה, ופיתח נוירופתיה,  קיימת סבירות גבוהה שהנוירופתיה ממנה הוא סובל היא סיבוך שנובע מעודף הסוכר ומהפרשת אינסולין עודפת המתרחשת בתגובה לרמת הסוכר הגבוהה.

מצב זה, מחייב התייחסות וטיפול, שכן, אם ערכי הסוכר בדם לא יאוזנו, הנוירופתיה תלך ותחמיר לעיתים עד לכדי מצב של נזק בלתי הפיך.

 

טיפול ואיזון נוירופתיה סוכרתית – רופא מומחה  או רוקח קליני

נוירופתיה, היא ללא ספק, מצב הדורש בירור. חשוב לא להסתפק בפתרונות "פלסטר" כגון משככי כאבים שרק מקלים על הסימפטומים (במקרה הטוב) ולערוך שינוי עמוק ויסודי יותר הכולל לעיתים קרובות שינוי תזונתי והתאמת טיפול תרופתי מותאם ומדויק בצידה .

טיפול מקיף כזה, הוא עבודה משולבת של רוקח קליני ומומחה לתזונה. ככל שהשינוי ייושם מוקדם יותר ובצורה טובה יותר, כך יש סיכוי טוב יותר לשפר את מצב הנוירופתיה וגם למנוע התפתחות סיבוכים רבים נוספים.

 

אם אתם סובלים מאחד או יותר מהתסמינים שהוזכרו לאורך המאמר, אני מזמינה אתכם לפנות אלי ולתאם פגישת ייעוץ.

שמי פזית שקד, דוקטור לרוקחות קלינית ומומחית בייעוץ והתאמת טיפול תרופתי, גם לחולים מורכבים הנוטלים כמות גדולה של תרופות. אצלי בקליניקה, בנוסף לטיפול תרופתי אנו מטפלים בנוירופתיה גם דרך תוספי תזונה ושינוי תזונתי כנדרש, הכל תחת קורת גג אחת ובאופן מתואם .

בנוסף אני עובדת בשיתוף עם רופאים רבים: רופאי משפחה ורופאים יועצים כולל רופאים מומחים לסוכרת וכן עם מומחים לתזונה – למחוק את המומחים לתזונה

כאן, תוכלו לקרוא על חלק מהמגוון הרחב של הבעיות והמחלות, אותן אני עוזרת למטופלים לאזן באמצעות התאמה מדויקת של הטיפול התרופתי שלהם.

 

לפרטים נוספים ולתיאום פגישה, צרו קשר בטלפון 050-626-2109 (ניתן לשלוח גם הודעת ווטסאפ כאן).