סחרחורת ממושכת ותסמינים נלווים: טיפול בסחרחורות

סחרחורת היא מושג מאוד כוללני ומעורפל. היא יכולה להיגרם ממגוון רחב של סיבות ולהיות חד-פעמית, זמנית וחולפת, או עיקשת וממושכת.

מטופלים נוטים לתאר אותה בצורות שונות ומשונות, כמו למשל, תחושה כאילו הראש עומד להתנתק מהגוף, תחושת ריחוף, חולשה, או סתם "הרגשה לא טובה".

יש מי שמתלונן על "סחרחורת כל היום", על לחץ בראש וסחרחורת, או על תסמינים אחרים נלווים, כגון חולשה כללית בגוף. סחרחורות מופיעות במקרים רבים כתסמין אחד מתוך כמה תסמינים נוספים, אך הן בהחלט עשויות להופיע גם כתסמין יחידי.

כך או אחרת, כשאדם סובל מסחרחורות שתוקפות אותו לזמן קצר, אך חוזרות שוב ושוב, או לחילופין, מסחרחורת מתמשכת שאינה חולפת מעצמה, הדבר מחייב בירור רפואי, משלוש סיבות עיקריות:

1. הסחרחורות עלולות להיות תסמין של מצב רפואי, המצריך טיפול ועלול לגרום להתפתחויות לא רצויות נוספות ולסיבוכים.
2. ייתכן שהסחרחורות מעידות על צורך בעריכת שינויים בטיפול תרופתי שאותו אדם נוטל באופן קבוע.
3. הסחרחורת לכשעצמה, פוגעת באיכות החיים ובכושר התפקוד היום-יומי של הסובל ממנה, מסכנת אותו בעת ביצוע פעולות שגרתיות כגון נהיגה ועבודה, ויכולה לגרום לו לאובדן היציבות ולאירועים של נפילות חוזרות, שעלולות להסתיים בחבלת ראש או בשבר.

המאמר הבא מפרט את הסיבות האפשריות לסחרחורת, בהתבסס על סיווג לארבע התסמונות הנפוצות ביותר, תוך התייחסות לתסמינים נלווים אפשריים וכן, מסביר כיצד מתנהל טיפול בסחרחורת, בדגש על טיפול בסחרחורות הנובעות כתוצאה מטיפול תרופתי.

 

מהם הגורמים הנפוצים ביותר לסחרחורות?

את הגורמים הנפוצים ניתן לסווג לארבע תסמונות מרכזיות:

1. ורטיגו.
2. פְּרֵה-סינְקוֹפֵּה – מצב של כמעט עילפון.
3. חוסר שיווי משקל.
4. סחרחורת לא ספציפית – ההגדרה הרפואית למצב שבו הבירור הרפואי לא העלה ממצא חד משמעי לגבי הגורם לסחרחורת. לעיתים, מכנים את המצב גם בשם "סחרחורת אידיוֹפַּטית" (idiopathic). "אידיופטי" הוא מונח רפואי שגור נוסף, שפירושו "כתוצאה מגורם בלתי ידוע".

 

סחרחורת כתוצאה מוורטיגו

מבין הגורמים הספציפיים, זוהי התסמונת הנפוצה ביותר, הגורמת לסחרחורת. ורטיגו, לרוב נחווה כאשליה של מצב תנועה. התחושה איננה בהכרח של תנועה סיבובית והיא יכולה להיחוות כתנועה של האדם עצמו, או של סביבתו. לדוגמא, תחושה שהחדר מסתובב, או מרצד.

אחד המפתחות לזיהוי של ורטיגו הוא, כאשר המטופל מדווח שהסחרחורת מחמירה בזמן ביצוע תנודות ראש. גם ניסטגמוס – ריצוד של העיניים מצד לצד, מעלה ומטה, או בסיבובים – הוא עדות לוורטיגו.

תסמינים נוספים של ורטיגו הם בחילות והקאות, בדומה לאלה שנגרמות כתוצאה ממחלת ים, ולפעמים, גם צפצופים באוזניים (טנטון) ופגיעה בשמיעה.

 

 

סחרחורת כחלק ממצב של פְּרֵה-סינְקוֹפֵּה

פרה-סינקופה (Pre Syncope), הוא מצב שבו אנשים מרגישים שהם עומדים להתעלף עוד רגע.

התופעה מתרחשת כשהראש נמצא במצב מאונך (בישיבה או בעמידה) והיא אופיינית בעיקר לאנשים הסובלים ממחלות לב שונות, הגורמות בין השאר, גם לתנודות בלחץ הדם.

פרה-סינקופה מלווה לרוב בסחרחורת ובחיוורון. כשמתבוננים באדם כשהוא חווה את הסיטואציה, בדרך כלל ניתן לראות, שפניו הופכות לבנות כסיד.

הסיבה לכך היא, צניחה דרסטית של לחץ הדם והתנקזות של הדם מהראש, לכיוון הרגליים. בהתאם לכך, אבחון הבעיה יתבסס על סחרחורת, לחץ דם נמוך ונטייה לכמעט-עילפון, או לעילפון, בעיקר על רקע בעיות לב שכבר מאובחנות.

אדם שחווה פרה-סינקופה על רקע של מחלת לב, עשוי להתלונן על תסמינים נוספים כגון עייפות, חולשה בגוף, סחרחורת ולעיתים, גם קוצר נשימה בזמן ביצוע פעולות הדורשות דרגות שונות של מאמץ ואפילו, בשעת מנוחה.

אחת הבדיקות שנהוג לבצע כדי לאבחן את התסמונת, היא בדיקה של ירידת לחץ דם אורטוסטטית, שבה מודדים את לחץ הדם של המטופל בשתי נקודות זמן: פעם אחת כשהוא שוכב על מיטה או יושב על כסא ופעם שנייה, מיד לאחר שהוא קם ונעמד על רגליו. אם יש צניחה משמעותית בלחץ הדם כשהמטופל נעמד, זהו ממצא שתומך באבחנה.

חשוב לציין, כי יתכנו גם מצבי פרה-סינקופה אצל אנשים בריאים. במקרה כזה, המנגנון הגורם לתופעה, מכונה בשם "אפקט וַזוֹ-וַגאלי", או " Vasovagal syncope".

זה יכול לקרות בעקבות תגובת יתר של הגוף לטריגרים מסוימים, כגון מראה של דם, או מצוקה רגשית קיצונית וגם, כאשר מתרחשת התרחבות כלי דם מהירה מדי, למשל, בתגובה לכניסה למקלחת חמה מאד, במזג אוויר קר.

גם כאן, המנגנון הוא: לחץ דם נמוך, סחרחורת, "שחור בעיניים" ותחושת כמעט-עילפון, או אובדן הכרה.

 

סחרחורת כתוצאה מחוסר שיווי משקל

סחרחורת מסוג זה, עשויה להיות סמן ראשוני של מחלות שונות, כמו לדוגמא, נוֹיְרוֹפַּתְיה פֵּריפֵרית (מחלה בה מתרחשת פגיעה בקצותיהם של תאי עצב). מצב זה נפוץ אצל חולי סוכרת ומהווה את אחד מסיבוכי המחלה.

חוסר שיווי משקל יכול להיות גם ביטוי של פרקינסון, או של פרקינסוניזם (מצב המדמה פרקינסון).

 

סחרחורת ממקור לא ספציפי

ממנה סובלים רוב האנשים המתלוננים על סחרחורת והיא יכולה להיגרם ממגוון סיבות:

• ורטיגו קל.
• פרה-סינקופה – מהסוג המתרחש אצל אנשים בריאים, כפי שתואר כאן קודם.
• אובדן זמני של שיווי המשקל.
• מחלה פסיכיאטרית, או מצוקה נפשית כגון דיכאון או חרדה.
• בעיות שינה.
• שיבושים מטבוליים.
• שיבושים ברמות מלחים בדם.
• טיפול תרופתי.

 

כאן, חשוב לשים דגש על הסעיף האחרון שכן, סחרחורת היא אחת מתופעות הלוואי של תרופות רבות וגם תגובה לא רצויה כתוצאה מאינטראקציות בין-תרופתיות.

הדבר בולט מאד אצל קשישים: ב- 25%-50% ממקרי הסחרחורת בגיל השלישי (גיל 65 ומעלה), ידוע כי המקור לבעיה הוא הטיפול התרופתי.

בנוסף לכך, אצל קשישים, יש הרבה פעמים יותר מסיבה אחת לסחרחורת והבעיה היא תולדה של שילוב בין מספר גורמים.

 

רשימת התרופות העלולות לגרום לסחרחורת בלתי-ספציפית היא ארוכה מאד וכוללת:

• סוגים שונים של משככי כאבים – משככי כאבים נרקוטיים (המכילים אופיאטים) וגם משככי כאבים שהם נוגדי דלקת, כמו נורופן, ארקוקסיה ואטופן.
• תרופות ממשפחת הבֵּנְזוֹדיאַזַפינים – משמשות כתרופות הרגעה לטיפול בחרדה ולהרפיית שרירים וכוללות: לוריבן, ואבּן, ואליום, אסיוול, קלונקס ועוד.
• תרופות לטיפול בבעיות שינה – בונדורמין, סטילנוקס, נוקטורנו, אמביין.
• תרופות ליתר לחץ דם.
• תרופות משַתנות.
• תרופות לאלרגיה.
• תרופות פסיכיאטריות שונות, כגון נוגדי דיכאון ותרופות אנטי פסיכוטיות.
• תרופות לטיפול בבעיות של בלוטת הערמונית.
• תרופות לטיפול בהפרעות קצב לב.
• טיפולים תרופתיים לפרקינסון.
• תרופות לאפילפסיה.
• סותרי חומצה, כמו אומפרדקס או נקסיום.
• תרופות לטיפול בנוירופתיה, כמו ליריקה, סימבלטה וגבּפנטין.
• תרופות לטיפול באלצהיימר.
• תרופות לטיפול במיגרנה, כמו אימיטרקס, רילרט או ריזלט.
• תרופות נוספות.

 

איך מתבצע בירור של סחרחורת אצל רוקחת קלינית?

• בשלב הראשון – מתקיימת שיחה שבה המטופל מתאר את סיפורו, את הרקע הרפואי שלו ואת התסמינים מהם הוא סובל.
• בשלב השני – הרוקחת הקלינית סוקרת את כל הטיפול התרופתי שלו, כולל צמחי מרפא ותוספי מזון, על מנת לאתר את התרופה, או התרופות, שהן בעלות הסבירות הגבוהה ביותר להית אלו שגורמות לסחרחורות ולתסמינים האחרים שתיאר, ולזהות את אלו, שסביר להניח שאינן מהוות את מקור הבעיה.
• בשלב השלישי – הרוקחת בונה את תכנית הטיפול, תוך לקיחה בחשבון של היבטים שונים. לדוגמא:

  האם התרופה ה"חשודה" ביותר כגורם לסחרחורת, היא תרופה חיונית שחייבים להחליף אותה בתרופה אחרת, או שניתן לוותר עליה ולהפסיק לחלוטין את הטיפול בה?

  אפשרות אחרת היא, להקטין את המינון של התרופה הבעייתית. הרבה פעמים, הקטנת המינון מעלימה את תופעות הלוואי.

  אפשרות נוספת היא, הפסקת טיפול בחלק מהתרופות, כאשר הרוקחת הקלינית מזהה, שהמטופל נוטל במקביל מספר תרופות שמיועדות כולן לאותה מטרה וכל אחת מהן עלולה לגרום לסחרחורת.
  זה קורה הרבה פעמים עם תרופות לטיפול במחלות לב ויתר לחץ דם, אשר מורידות את לחץ הדם יותר מדי וגורמות לסחרחורות ולחולשה.

  סחרחורות יכולות להיות גם תוצאה של התנגשויות בין תרופות ואם זה המצב, גם אז יש צורך לערוך שינויים בטיפול התרופתי, בהתאם.

 

חשוב להדגיש, שכל השינויים הקשורים בתרופות מרשם, נעשים לאחר דיון ותיאום ישיר עם הרופאים של המטופלים, לרבות רופאי המשפחה והרופאים היועצים.

 

סובלים מסחרחורת שאיננה עוברת, או נעלמת וחוזרת שוב ושוב? אל תתמהמהו ופנו אלינו לבירור רפואי וטיפול מקצועי של רוקחת קלינית. מנסיוננו, הרוב המכריע של האנשים הפונים אלינו עקב סחרחורת חווים היעלמות של הבעיה.

אם אתם נוטלים טיפול תרופתי קבוע ועל אחת כמה וכמה, אם אתם נוטלים בקביעות יותר מתרופה אחת, הקדימו ופנו אלי לקבלת ייעוץ מקצועי של רוקחת קלינית.

 

שמי פזית שקד, דוקטור לרוקחות קלינית ובעלת ניסיון רב שנים בייעוץ והתאמת טיפול תרופתי.

כאן, באפשרותכם לקרוא על חלק ממגוון הבעיות והמחלות, אותן אני עוזרת למטופלים לאזן.

 

לפרטים נוספים ולתיאום פגישה, צרו קשר בטלפון 050-626-2109 (ניתן לשלוח גם הודעת ווטסאפ כאן).