יתר לחץ דם: סחרחורת, תסמינים נוספים ודרכי טיפול

לחץ דם גבוה, או יתר לחץ דם, הוא מצב רפואי נפוץ, המשפיע על עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם ועל למעלה מ- 20% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל.

הוא מהווה את אחד מגורמי הסיכון העיקריים להתפתחות מחלות לב, בעיות כלי דם ואירועים מוחיים ובעקבות כך, מהווה גם גורם סיכון משמעותי לתמותה.

אחת הבעיות עם יתר לחץ דם היא, שהוא מתפתח בהדרגה ובשקט. ברוב המקרים, אין לו תסמינים מיוחדים שיכולים לשמש כנורה אדומה וכשהם כבר מופיעים, זה בדרך כלל קורה כשהמצב כבר חמור מאד.

הנתונים האלה נשמעים מפחידים ואכן, לא כדאי לזלזל בהם, אך יש דרכים למנוע את התפתחות הבעיה, לזהות אותה בזמן אם היא אכן מתפתחת וגם, לטפל בה.

השורות הבאות מסבירות מהו יתר לחץ דם, מה הגורמים לו, מהן השלכותיו, אילו תסמינים וסיבוכים הוא עלול לעורר ומה ניתן לעשות בנדון.

מהו יתר לחץ דם?

לחץ דם גבוה, הוא מצב שבו הכוח (הלחץ) שהדם מפעיל על דפנותיהם הפנימיות של העורקים – הוא חזק מדי. כשתופעה זו מתרחשת באופן מתמשך ועקבי, המטופל יאובחן כסובל מיתר לחץ דם.

כיצד יודעים שמדובר על מצב עקבי ומתמשך? ההמלצה הכללית היא, להסתמך על שלוש מדידות נפרדות של לחץ הדם, בהפרש של שבוע לפחות בין כל מדידה ותוך הקפדה על ביצוע שתי מדידות עוקבות בכל מפגש, בהפרש של מספר דקות ביניהן.

לחץ הדם נמדד באמצעות שני ערכים מספריים, ביחידות מילימטר כספית (mmHg):

• לחץ סיסטולי – הלחץ הנמדד כאשר הלב מתכווץ (המספר הגבוה מבין השניים).
• לחץ דיאסטולי – הלחץ הנמדד כאשר הלב נח בין פעימות (המספר הנמוך מבין השניים).

הטווח של לחץ דם תקין הוא בין -120/80 מ"מ כספית, לבין 140/90 מ"מ כספית. כיום, יש נטייה לצמצם את הטווח הזה ולהגדיר לחץ דם של 130/80 כגבולי.

חשוב לציין, כי ערכים אלה מתייחסים ללחץ הדם של מבוגרים בלבד וכי אצל ילדים, המספרים הם שונים.

כמו כן, כשעוסקים בלחץ הדם של מטופל ספציפי, יש שיקולים נוספים שחשוב לקחת בחשבון בקביעת ערך המטרה הרצוי, אליו שואפים להביא את המטופל.

כלומר, איזון לחץ דם גבוה והורדה שלו לערכים של 120/80, לא בהכרח מתאים לכל המטופלים ויש מקרים, שבהם גם הגעה ללחץ דם של 140/90, או אפילו מעט יותר, תיחשב ליעד רצוי.

מהם הגורמים ליתר לחץ דם?

• גנטיקה – לחלק מהאנשים יש נטייה גנטית ליתר לחץ דם. המשמעות היא, שהם מועדים יותר לכך ולכן, חשוב במיוחד שיקפידו על אורח חיים בריא ועל מעקב קבוע אחר לחץ הדם.
• אורח חיים – תזונה עשירה במלח, מיעוט פעילות גופנית, צריכת אלכוהול מופרזת, עישון ורמות סטרס גבוהות לאורך זמן.
• מצבי רקע רפואיים – מחסור באשלגן, דום נשימה בשינה, השמנת יתר, סוכרת, מחלות כליות, מחלות אוטואימוניות שונות ועוד.
• גיל – אחוז הסובלים מיתר לחץ דם הולך ועולה ככל שמטפסים בגיל ומגיע ל- 40%-50% ואף יותר, בקרב בני השישים ומעלה. זה קורה בגלל תהליכים טבעיים המתחוללים בגופנו לאורך השנים ובמרכזם, התהליך של היצרות העורקים והתקשחותם.

השלכות וסיבוכים של יתר לחץ דם

יתר לחץ דם כמצב כרוני, גורם ללב מאמץ יתר מתמשך, משום שהוא שנדרש ליותר כוח כדי לשאוב ולהזרים את הדם. הוא גם מפעיל עומס רב על העורקים ומגביר את הסיכון לבעיות בריאות חמורות ומסכנות חיים, כגון מחלות לב (אי ספיקה, הפרעות קצב, איסכמיה ואוטם של שריר הלב), שבץ מוחי ומפרצות (אניוריזמות) בכלי דם גדולים, המובילים דם אל המוח, או אל איברים פנימיים.

מלבד הסיכון לנזקים וסיבוכים שהם מסכני חיים באופן מיידי, לחץ דם גבוה עלול לגרום לנזקים רבים אחרים:

• פגיעה בכליות, עד כדי התפתחות אי ספיקת כליות.
• פגיעה בעיניים, עד כדי אובדן הראייה.
• סיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מטבולית – מונח המתאר קבוצה של הפרעות בתהליכי חילוף החומרים בגוף, המגבירות משמעותית את הסיכון להתפתחות סוכרת, מחלות לב ושבץ מוחי.

  ההפרעות המגדירות את התסמונת הן: יתר לחץ דם, עליה של רמות הסוכר בדם, תנגודת לאינסולין, עליית רמת השומנים בדם (בעיקר טריגליצרידים), ירידה ברמת הכולסטרול ה"טוב" (HDL), כבד שומני והשמנה בטנית.

• פגיעה בתפקודים קוגניטיביים כגון צלילות המחשבה, הזיכרון והלמידה. במקרים חמורים, המצב עלול להסלים עד כדי התפתחות דמנציה וסקולרית, עקב פגיעה באספקת הדם למוח.
• הפרעות בתפקוד המיני.

סחרחורת, לחץ דם גבוה ועוד – תסמינים של יתר לחץ דם

כפי שצוין קודם לכן, לחץ דם גבוה, בדרך כלל אינו מורגש, עד שהוא מגיע לרמות קיצוניות. לכן, חשוב ביותר להבין, שכאשר מטופל מדווח על סחרחורת ולחץ דם גבוה, או על לחץ דם גבוה סחרחורות ובחילות, משמעות הדבר היא, שלחץ הדם שלו כבר גבוה ברמה מסוכנת, המחייבת פנייה דחופה לקבלת טיפול רפואי.

כשלחץ הדם נוסק לערכים שנעים סביב 180/120 ויותר, עלולים להופיע התסמינים הבאים:

• כאבי ראש חזקים
• כאבים בחזה
• הפרעות בקצב הלב
• ראייה מטושטשת
• סחרחורת
• קשיי נשימה
• בחילות והקאות
• בלבול וחרדה
• זמזום באוזניים
• דימום מהאף

כל התסמינים הללו הם לא ספציפיים וניתן לייחס אותם להרבה מאד מצבים רפואיים אחרים. לכן, כה חיוני לנהל מעקב קבוע אחר לחץ הדם – במיוחד אצל אנשים עם גורמי סיכון להתפתחות יתר לחץ דם.

עבור מי שאינו נמצא בקבוצת סיכון, מגיל 40, מומלץ למדוד לחץ דם לפחות פעם בשנה (בהנחה שתוצאות המדידה תקינות).

טיפול בלחץ דם גבוה

איזון של יתר לחץ דם כרוך בשילוב של שינויים באורח החיים וטיפול תרופתי.

שינויים באורח החיים, כגון: אימוץ תזונה נכונה , שמירה על משקל תקין, עיסוק בפעילות גופנית סדירה, הגבלת צריכת אלכוהול והפסקת עישון, מסייעים בהורדת לחץ הדם ומפחיתים את הסיכון לסיבוכים.

עם זאת, עבור אנשים רבים, שינויים אלה לבדם לא תמיד מספיקים ועליהם ליטול גם תרופות להורדת לחץ דם.

הטיפול התרופתי ליתר לחץ דם עשוי לכלול מספר סוגים של תרופות, בהתאם לחומרת המצב ולמחלות רקע נוספות:

• תרופות ממשפחת חוסמי ביתא, כגון: קרדילוק, קונקור, ביסולול, נורמיטן, נורמלול, דרלין, פרולול, לופרסור ועוד.
• מעכבי ACE: רמיפריל, אנלפריל, קפטופריל ותרופות נוספות.
• חוסמי ARB: אוקסאאר, לוסרדקס, אטקנד, ולסרטן, דיובן, וקטור ותרופות נוספות.
• חוסמי תעלות סידן: וזודיפ, לרקפרס, לרקנידיפין, וראפרס ועוד.
• תרופות משַתנות: פוסיד, דיזותיאזיד, אלדקטון ועוד.

תרופות אלו פועלות על מנגנונים שונים המעורבים בוויסות לחץ הדם ויש לבחור מתוכן ולפעמים, לשלב ביניהן – בצורה חכמה, המותאמת למצבו של המטופל ולגילו, כדי לצמצם ככל האפשר תופעות לוואי אפשריות ואינטראקציות בין-תרופתיות.

אם אובחנתם כסובלים מיתר לחץ דם ואתם רואים, או מרגישים, שהטיפול התרופתי אינו מצליח לאזן את לחץ הדם שלכם, או שלחץ הדם אמנם התאזן, אך אתם סובלים ממיחושים ותסמינים שונים, חשוב שתפנו לייעוץ אצל רוקח קליני.

שמי פזית שקד וכדוקטור לרוקחות קלינית מומחית בטיפול תרופתי בקהילה ובעלת שנות ניסיון רבות בייעוץ תרופתי למטופלים, אני נוכחת בכל פעם מחדש בחשיבות העצומה שיש לייעוץ זה על איכות חייו של המטופל ועל בריאותו.

כאן, תוכלו לקרוא ולשמוע ביתר הרחבה, על חשיבות הפניה לייעוץ התרופתי אצל מומחה לרוקחות קלינית.

לתיאום פגישה, באפשרותכם ליצור עמי קשר בשיחת טלפון או בווטסאפ, במספר הטלפון: 050-626-2109