פגיעה בכליות וחלבון בשתן: הבנת הבעיה והטיפול בה

פגיעה בכליות היא מצב רפואי חמור שעלול להוביל למגוון בעיות בריאותיות. אחת האינדיקציות הבולטות והנפוצות למצב זה היא הופעת חלבון בשתן (פרוטאינוריה).

הכליות הן האיבר המרכזי במערכת השתן, אשר מתפקדות כ"מסנן" עבור הדם. אכן, תפקידן המרכזי הוא לסנן את הדם ולהפריד בין חומרים חיוניים כמו חלבונים, לבין פסולת ונוזלים שיוצאים מהגוף דרך השתן. באופן תקין, החלבונים נשארים בדם משום שהם חשובים לתפקוד הגוף – הם מסייעים בשמירת מאזן הנוזלים, תורמים לבניית השרירים, ותומכים במערכת החיסון.

ואולם, כאשר קיימת פגיעה בכליות המסננים הזעירים שלהן (הנקראים גם גלומרולים), מתחילים לאבד את יכולת הסינון היעילה שלהם. כתוצאה מכך, חלבונים יכולים "לדלוף" מהדם ולהופיע בשתן. מדובר על מצב חריג שמצביע על כך שתפקוד הכליות הוחלש ושהן מתקשות לשמור על ההפרדה הנכונה בין מרכיבי הדם.

למעשה, הופעת חלבון בשתן יכולה להיות סימן מוקדם לפגיעה כלייתית, שעלולה להתקדם למחלות כליה כרוניות ואף לאי-ספיקת כליות במקרים חמורים. כמו כן, פרוטאינוריה עשויה להופיע כתוצאה ממצבים רפואיים שונים המשפיעים על תפקודי הכליות, אשר יתוארו בהמשך המאמר הזה, ואפילו כתופעת לוואי של תרופות מסוימות. לכן, זיהוי מוקדם וטיפול מהיר עשויים לעזור במניעת נזק נוסף לכליות ובשמירה על תפקודן לאורך זמן.

סיבות עיקריות להופעת חלבון בשתן

עודף חלבון בשתן עלול להיגרם ממגוון גורמים. הסיבות העיקריות לתופעה הינן:

• סוכרת: רמות סוכר לא מאוזנות בדם עלולות להזיק לכלי הדם הקטנים בכליות, מה שגורם לדליפה של חלבונים בשתן.
• יתר לחץ דם: לחץ דם גבוה עלול לגרום לנזק לכלי הדם הקטנים בכליות, דבר שמוביל לדליפת חלבונים.
• מחלות כליה כרוניות: כל מחלה הפוגעת במבנה הכליות עלולה להוביל לפרוטאינוריה.
• עודף משקל: עודף משקל מהווה סיכון עקיף אך משמעותי להופעת חלבון בשתן, שכן הוא משפיע על רמות הסוכר והלחץ הדם – שני גורמים בעלי השפעה ישירה על תפקוד הכליות.
• זיהומים: דלקות וזיהומים בדרכי השתן עלולים להוביל להופעת חלבון בשתן (בעיקר באופן זמני).
• תרופות מסוימות: ישנן תרופות שעלולות לגרום לנזק כלייתי ולעלייה ברמות החלבון בשתן.

הופעת חלבון בשתן בסוכרת

חלבון בשתן בסוכרת הינו בעיה שכיחה. סוכרת היא אחת מהסיבות העיקריות לפגיעה כלייתית, וכאשר רמות הסוכר בדם אינן מאוזנות, הן עלולות לגרום לנזק לכלי הדם הקטנים בכליות. עם הזמן, נזק זה מקשה על הכליות לסנן את הדם בצורה תקינה, וכך חלבונים מתחילים להופיע בשתן.

למעשה, אצל חולי סוכרת הופעת חלבון בשתן מהווה סימן להחמרה במצב הכליות (נפרופתיה סוכרתית). זהו שלב מוקדם בפגיעה כלייתית, והוא מהווה התראה על הצורך בהמשך מעקב וטיפול כדי למנוע הידרדרות למצב כרוני.

למידע נוסף על איזון סוכרת לחצו כאן.

 האם חלבון בשתן מסוכן?

המשמעות של חלבון בשתן

כאמור, עודף חלבון בשתן הוא מצב שבו כמות משמעותית של חלבונים נמצאת בשתן מעבר לרמות הנורמליות. החלבונים חשובים לשמירת הנוזלים בגוף, בניית שרירים ושמירה על תפקוד תקין של רקמות הגוף. אולם כאשר הכליות אינן מתפקדות כראוי, החלבונים "דולפים" דרך המסננים הכלייתיים ומגיעים לשתן. מצב זה אינו נורמלי ועלול להצביע על פגיעה כלייתית או מצב רפואי אחר.

לפיכך, התשובה אם חלבון בשתן מסוכן היא בגדול – כן. אף על פי שישנם מקרים רבים בהם אנו עשויים להבחין ברמות קלות של חלבון בשתן באופן זמני (במיוחד לאחר פעילות גופנית מאומצת או מצבי חום), במקרים בהם החלבון מופיע בצורה עקבית, יש להעריך את המצב בצורה מקצועית.

באופן כללי, חלבון בשתן מהווה סימן לנזק פוטנציאלי לכליות ומצביע על הידרדרות הכליות ועל כך שהכליות אינן מסננות את הדם כראוי. ככל שמצב זה נמשך, כך גדל הסיכון לפתח מחלת כליות כרונית (CKD) שעלולה להוביל לאי ספיקת כליות ולצורך בטיפולי דיאליזה או השתלת כליה.

חלבון בשתן – ערכים ומה נחשב לנורמלי?

בבדיקות מעבדה, הרמות הנורמליות של חלבון בשתן נמוכות מאוד, כאשר הערכים של נמדדים בדרך כלל בבדיקת שתן כללית. במידה ותוצאות הבדיקה מראות רמות של מעל 30 מ"ג חלבון לליטר שתן במהלך 24 שעות, ממצא זה נחשב למצב חריג הדורש התייחסות רפואית. ערכים גבוהים יותר עשויים להצביע על נזק כלייתי מתקדם ויש לעקוב אחרי רמות החלבון לאורך זמן כדי להעריך את חומרת המצב.

פגיעה בכליות וקריאטינין גבוה

בנוסף לחלבון בשתן, קריאטינין גבוה מהווה סימן לפגיעה בתפקוד הכליות. קריאטינין הוא תוצר לוואי של חילוף חומרים בחומצת קריאטין, שהיא חומר שנמצא בשרירים ומשתמש באנרגיה לפעילות פיזית. הקריאטינין עצמו לא משמש כמשאב אנרגיה, אך הוא משקף את תהליך הפירוק של קריאטין בשרירים.

בתוך כך, רמות הקריאטינין בדם משמשות כמדד לתפקוד הכלייתי; כשיש בעיה בתפקוד הכליות, הרמות עולות, והדבר יכול להעיד על פגיעה בתפקוד הכלייתי או על מצבים רפואיים אחרים שמשפיעים על מערכת הסינון בגוף. כאשר יש קרטנין גבוה והחלבון מופיע בשתן, זהו סימן ברור לפגיעה כלייתית מתקדמת. במקרים כאלו, יש צורך בהערכה מקיפה יותר של תפקוד הכליות ובחינת האפשרויות לטיפול.

 חלבון בשתן – טיפול

הטיפול בחלבון בשתן יכול לכלול מספר גישות, בהתאם לגורמים הבסיסיים למצב. כך למשל, כאשר הגורם הוא סוכרת, הטיפול מתמקד באיזון רמות הסוכר בדם ובמניעת נזקים נוספים לכליות. כשהגורם הוא יתר לחץ דם, הטיפול יכלול תרופות להורדת לחץ הדם, אשר מסייעות להגן על הכליות. במקרים של מחלות כליה כרוניות או אוטואימוניות, יש צורך בטיפול רפואי מותאם, כולל שימוש בתרופות המדכאות את מערכת החיסון או טיפולים אחרים שמטרתם למנוע החמרה במצב הכליות.

כמו כן, במקרים רבים הפחתת משקל כחלק מאורח חיים בריא, יכולה לסייע בהפחתת העומס על הכליות ולתרום לשיפור כללי במדדי לחץ דם, סוכר ופרופיל שומנים – כולם משפיעים על תפקוד הכליות. לכן, יש מקום לשקול ליווי תזונתי כחלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי.

מניעת נזק כלייתי והאטת התקדמות הפגיעה

כדי למנוע פגיעה כלייתית או להאט את התקדמותה, ישנם מספר דגשים שצריך לשים עליהם דגש:

• שמירה על איזון רמות הסוכר בדם, מה שמונע נזק נוסף לכליות.
• שמירה על לחץ דם תקין בטיפול הכולל תרופות להורדת לחץ דם, המסייעות בשמירה על תפקוד תקין של הכליות.
• שתיית מים בכמות מספקת המסייעת לשטוף את הכליות ולסייע בפינוי פסולת מהגוף.
• הפחתת משקל עודף, במידה וקיים, יכולה להקטין משמעותית את הסיכון לפגיעה כלייתית ולהאט את קצב ההחמרה של מחלות כליה קיימות.
• הימנעות משילוב בין תרופות שעלול לפגוע בכליות. לשם כך יש להיוועץ ברוקח קליני לפני נטילת תרופות, במטרה לדעת אם התרופות הרשומות לכם יכולות לפגוע בתפקודי הכליות.
• מעקב רפואי קבוע הכולל בדיקות דם ושתן לאבחון מוקדם של פגיעה כלייתית והתייעצות עם רופאים ורוקחים קליניים.

שמירה על הכליות מאפשרת הימנעות מדיאליזה

דיאליזה היא טיפול רפואי שמטרתו לנקות את הדם כשהכליות אינן מתפקדות כראוי. טיפול זה נחוץ במקרים של אי ספיקת כליות חריפה או כרונית, כאשר הכליות אינן מסוגלות לסנן את הפסולת מהדם. חשוב לציין כי דיאליזה היא טיפול מסובך וארוך שמספק פתרון זמני, שאינו מחליף את תפקוד הכליות ומלווה בסיכונים בריאותיים. לכן, אם קיימת אפשרות של הימנעות מדיאליזה או דחיית דיאליזה היא בדרך כלל תתקבל בברכה.

ניתן להימנע מדיאליזה או לדחות את הצורך בה על ידי שמירה על בריאות הכליות. לשם כך אבחון מוקדם הוא קריטי, וכולל בדיקות דם תכופות לגילוי בעיות בתפקוד הכלייתי. כמו כן, טיפול תרופתי נכון ושמירה על תזונה מאוזנת תורמים לשיפור תפקוד הכליות ומונעים הידרדרות. בנוסף, פעילות גופנית כמו שחייה משפרת את זרימת הדם ומסייעת בשמירה על בריאות הכליות, ומפחיתה את הסיכוי לצורך בדיאליזה בעתיד.

שמירה על הכליות – ייעוץ על ידי דוקטור לרוקחות קלינית

כפי שניתן להבין, פגיעה בכליות היא מצב חמור שעלול להוביל לסיבוכים קשים. לכן חשוב לבצע בדיקות מעקב תקופתיות כדי לזהות פגיעה כלייתית בשלב מוקדם, במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון. כאמור, חלבון בשתן וקריאטינין גבוהים הם אינדיקטורים לפגיעה בכליות המצריכים התייחסות רפואית מיידית.

לצד מעקב רפואי מתמשך ופעולה בהתאם להנחיות הרפואיות, ובדומה לטיפול במחלות אחרות, גם במצבים אלה חשוב להתייעץ עם רוקח קליני. רוקחים קליניים מתמחים בתרופות ובאינטראקציות שלהן עם תפקוד הכליות, ויכולים לספק ייעוץ על ניהול תרופתי נכון. אם כן, זיהוי מוקדם, טיפול מדויק בשיתוף פעולה עם רוקח קליני ורופא מומחה, ולעיתים גם שילוב תכנית לירידה במשקל, יכולים להאט את ההתקדמות של המחלה ולשפר את איכות חיי המטופל.

ד"ר פזית שקד – דוקטור לרוקחות קלינית

לאור ניסיוני רב השנים אני יודעת שהרבה פעמים, הטיפול בידי רוקח קליני הוא היחידי שמביא לאיזון המצב הרפואי והבריאותי ולשיפור משמעותי ביותר באיכות החיים של המטופל. הטיפול אצלי בקליניקה, הוא טיפול המתבצע בידי צוות מקצועי משולב, הכולל רוקחים קליניים לצד מומחים לתזונה, ומשלב בדיקת התאמה בין תרופות, טיפול באמצעות תוספי תזונה ובאמצעות שינויים תזונתיים משמעותיים יותר, בהתאם לצורך.

למידע נוסף על מרפאת ד"ר פזית שקד לחצו כאן.

לפרטים נוספים ולתיאום פגישה, צרו קשר איתי קשר בטלפון 050-626-2109 (ניתן לשלוח גם הודעת ווטסאפ כאן).